בחירות הן עניין רציני. תקציבי ענק, צוותים שמתפרסים ברחבי המדינה, אסטרטגים, יועצים מיוחדים, הודעות לעיתונות, נאומים חוצבי להבות, שלטים, הפגנות, חולצות, מה לא? כיום, יש עוד היבט לפעילות מפלגות ומועמדים, שאי אפשר בלעדיו – הרשתות החברתיות. מה תפקידן בעצם, בהקשר זה?
היכן זה קורה
פעילות פוליטית לבחירות, רואים בין השאר בעמודים של פוליטיקאים ספציפיים ברשתות חברתיות, עמודי מפלגות, תנועות פוליטיות שונות וכדומה. ישנם גם עמודים רלוונטיים של אנשים פרטיים או עיתונאים, שהפכו פופולאריים סביב מה שהם כותבים בנושאי פוליטיקה. עמודים של גופי תקשורת שונים, חשובים גם הם וכן עמודים שמוקדשים לנושאים ספציפיים, אשר בולטים בפוליטיקה המקומית כרגע. עוד סוג מרכזי של "במה" פוליטית לבחירות, מספקים סרטונים באתרי סרטונים (בעיקר יוטיוב).
איסוף מידע
בעזרת הרשתות החברתיות, פוליטיקאים יכולים להבין טוב יותר את ציבור הבוחרים. הם יכולים לזהות הלכי רוח בציבורים שונים, להבין מדוע תומכים בהם או מתנגדים להם וכך גם לגבי יריביהם ועוד.
שיווק ממוקד
בעזרת הבנה משופרת זו, פוליטיקאים "משווקים את מרכולתם" טוב יותר, כולל ברשתות החברתיות עצמן. מדובר בערוץ זול מאוד מבחינתם, וודאי ביחס לפרסום בטלביזיה. זאת, לצד אפשרויות מעולות להתמקדות בקהלים המתאימים ביותר למסרים המבוקשים.
"פייק ניוז"
שקרים הם אמצעי עתיק יומין של פוליטיקאים נכלוליים, לקדם את מטרותיהם. כיום קוראים לזה "פייק ניוז", בעיקר בהקשר ידיעות חדשותיות שהן שקריות במכוון, במטרה להטעות. סביב נושא זה, המדיה החברתית שיחקה ומשחקת תפקיד נרחב. השקרנים מפיצים דרכה ידיעות שקריות. במקביל, מחפשי האמת מחפשים מקורות מידע אלטרנטיביים, מוצאים ומשתפים אותם בין השאר ברשתות החברתיות. דוגמה להמחשה: russian collusion! – הפייק ניוז שלפיו לדונאלד טראמפ היו קשרים לא חוקיים עם גורמים בממשל הרוסי, שסייעו לו להיבחר לנשיאות ארה"ב. הקשקוש הזה החל דרכו מסיבות פוליטיות אצל מתנגדיו, לצד הפצת המידע במקומות שונים, כולל רשתות חברתיות. בהמשך, למרות אינספור חקירות יקרות, לא מצאו שום הוכחה לעלילה הזו. בינתיים, הרשתות החברתיות היו בין המקומות הבודדים, שבהם ניתן היה לשמוע את האמת, אשר תקשורת המיינסטרים הקפידה שלא לדווח.
טרולים, פרובוקטורים ובוטים
טרולים הם אנשים שמתערבים בדיונים ברשתות החברתיות, באופן לא הגון או מכובד במיוחד, מפריע, משלהב יצרים וכדומה. בהקשר פוליטי, רואים זאת מיושם למשל למטרה של יצירת פרובוקציה או הסטת הדיון לכיוון נוח יותר לבעל האינטרסים. במהלך בחירות בישראל, נראו למשל מצבים שבהם גולשים שיקרו, שהיקף המצביעים למפלגה מסוימת כביכול גבוה להפתיע. זאת, במטרה לקדם את התחושה במחנה זה, שאין דחיפות מיוחדת לצאת ולהצביע. "בוטים" הם מנגנוני תוכנה, שמפיצים הודעות שונות באופן המוני. גם הם נמצאים לעתים בשימוש למטרות פוליטיות.
לסיכום
במבט לעתיד, ברור שהרשתות החברתיות יוסיפו להיות במה מרכזית לפעילות בחירות מסוגים שונים.